רונן מרדכי גרין: תרומת תעשיית הון – סיכון להייטק הישראלי

עולם הנדלן
רונן מרדכי גרין: הנפקה פרטית / ציבורית
3 באוקטובר 2019
רונן מרדכי גרין עם עו"ד חגי אדורם (שוקה כהן)
רונן מרדכי גרין על יתרונות הזיכיון למזכים ולזכיין (ומה החסרונות)
5 בנובמבר 2019

רונן מרדכי גרין: תרומת תעשיית הון – סיכון להייטק הישראלי

רונן מרדכי גרין - תעשיית הון סיכון

רונן מרדכי גרין - תעשיית הון סיכון

כיצד באה לידי ביטוי תרומת תעשיית הון – סיכון להתבססותה וצמיחתה של תעשיית ההייטק בישראל ובעולם?

רונן מרדכי גרין מתחיל להסביר כי תרומת תעשיית הון סיכון (Venture capital industry) להתבססותה וצמיחה של תעשיית ההייטק בישראל ובעולם באה לידי ביטוי בכך שהיא שמה דגש על עיקרון הקצאה הוגנת של משאבים. כלומר, חברות הזנק בעלות צפי הכנסות גבוה וסיכון נמוך הן אלו שמקבלות את המשאבים של המשקיעים. בנוסף, תעשיית הון סיכון מפצירה ביזמים לחשוב על רעיונות חדשים וטובים יותר למיזמים על מנת לשפר את הסיכוי שלהם לקבל מימון, זאת מכיוון שההון הדרוש להזניק הוא הקשה ביותר להשגה ותעשיית הון סיכון היא המקור הסביר ביותר לקבלת מימון.

הגורמים המבססים את תעשיית הון סיכון להערכת המיזם הינם:

רונן מרדכי גרין - יזמות

רונן מרדכי גרין – יזמות

אופיו של העסק ותולדותיו, התחזית הכלכלית, הערך בספרים, הכנסות עתידיות, כושר תשלום דיבידנדים, נכסים בלתי מוחשיים, מכירת מניות וערך השוק למניות של חברות דומות. תעשיית ההון סיכון בישראל נחשבת צעירה. ע”פ דבריו של רונן מרדכי גרין, במהלך שנות ה-90 סקטור ההייטק הישראלי צמח בקצב מסחרר של 16% לשנה (עפ”י נתוני הלשכה המרכזית לסטט’, והפך לאחד המוקדים המרכזיים של מו”פ וחדשנות של טכנולוגיות מידע ותקשורת בעולם כולו. מבחינת השקעות של קרנות הון סיכון, מספר מיזמים חדשים (start-ups), מספר פטנטים רשומים בארה”ב, ומספר ההנפקות בבורסה האמריקאית (NASDAQ), ישראל הייתה ממוקמת שלישית בעולם רק אחרי קליפורניה ומסצ’וסטס (אם מחשיבים אותן כארצות).

כמו כן, פותחו בארץ כמה חידושים חשובים בקנה מידה עולמי, כגון disk-on-key, סטנטים ללב, Firewall מסחרי ראשון, Pill Camera, ICQ ועוד. מדיניות הממשלה שיחקה תפקיד מפתח בפיתוח היכולות האלה, דרך תכניות הסיוע המגוונות של המדען הראשי של התמ”ת, הכוללות מעבר למענקי המו”פ הרגילים, תכנית”מגנ”ט”, תכנית החממות הטכנולוגיות, “תנופה”, ועוד. יתרה מזאת, תכניות אלו היוו חידוש עולמי בתחום מדיניות התמיכה במו”פ ומודל המדען הראשי על מגוון תכניותיו הפך למקור להתעניינות ולחיקוי בעולם. לפעילות הנמרצת של קרנות הון הסיכון בתקופה זו תרומה משמעותית מאוד להתבססותה וצמיחתה של תעשיית ההייטק בישראל ודוגמא לכך ניתן לראות בהשקעות הכוללות של המשק במו”פ שהגיעו ל- 4.5% תוצר, שיא עולמי (אחרינו שוודיה עם 3.7%).התפוצצות הבועה בתחילת שנות ה-2000 הכתה בחוזקה בהייטק הישראלי, ואף הביאה לירידה אבסולוטית בכל ממדי הפעילות שלו. אולם, במהלך השנים 2003-2004 הסקטור התאושש וחזר למסלול של צמיחה מהירה אשר מסתמנת כיציבה יותר.

אך הסביבה הגלובלית השתנתה ללא הכר:

ראשית, סין והודו מצמיחות מגזרים עתירי טכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, מושכות אליהן את החברות הרב לאומיות המובילות בתחומים אלה, ומציפות את שוקי העבודה עם מאות אלפי מהנדסים ובוגרי מדעי המחשב לשנה. שנית, מדינות מזרח אירופה המתחדשות נכנסות אף הן לתחומים אלה, כאשר הן מציעות כוח אדם אקדמאי זול ומיומן, וקירבה לשוק האירופי ולמוסדותיו (כגון גישה לתכנית המסגרת למו”פ של האיחוד האירופי). הדבר נכון גם לגבי משקים מתעוררים אחרים באסיה ואפילו באמריקה הלטינית. בישראל פועלות מזה שני עשורים כמה עשרות קרנות הון סיכון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות