רונן מרדכי גרין – צריכת תרבות ותקשורת

רונן מרדכי גרין
אשראי דוקומונטרי / רונן מרדכי גרין
10 במרץ 2019
רונן מרדכי גרין
רונן מרדכי גרין על סוחרי המידע
18 באפריל 2019

רונן מרדכי גרין – צריכת תרבות ותקשורת

רונן מרדכי גרין

רונן מרדכי גרין

מיצור משמעות בטקסט ועד למהפך במיצוב הקורא, איך זה קורה ואיך אפשר לפענח זאת? רונן מרדכי גרין מסביר!

תובנה 1 רוב הגישות בלמדנו עד כה תפסו את הקורא כסביל. כל המחקרים שאנו עוסקים בהם הם מחקרים שחוקרים את הקהל מנקודת מבט חברתית.
תובנה 2 -התובנה שהובילה לפריחתם של מחקרי התרבותי היא שטקסטים הם פוליסמיים, כלומר מרובה משמעות

משתי תובנו אלה יוצא מחקר תרבותי.

רונן מרדכי גרין

רונן מרדכי גרין

סטיוארט הול– הדגיש את העובדה שקהל הוא גם מפיק וגם צרכן של תרבות במקביל. כיון שהוא היה אדם שחור המחקרים שלו בדקו איך התקשורת מנסה לייצר אפליה על רקע גזעי. המאמר הכי מפורסם של הול הוא ” הצפנה ופיענוח” המאמר זה הול מנסח את מודל ההצפנה והפיענוח שמתאים לחקר התרבות. הוא מתייחס באופן ספציפי לחקר תקשורת כתרבות. המודל הזה מציע להתייחס לטקסטים תקשורתיים ככאלה שמוצפנת בהם מראש משמעות מועדפת, שמתאימה לאידיאולוגיה השלטת. יש פה הבנה שתוך כל טקסט מוצפנת משמעות כל שהיא. המשמעות הזו היא משמעות של צופן שמקודד לתוך התוכן התקשורתי, לעיתים באופן מודע מצד היוצרים ולעיתים לא באופן מודע. הצפנים האלה הם צפנים המייצגים את מערכת האמונות השליטות בחברה. אבל לפי הול המשמעות המועדפת הזו, איננה בהכרח נכפת על הנמען כי הנמען בתורו מפענח את הטקסט על פי המשמעות שלו. המודל מורכב משתי מבנים של משמעות:
מבנה 1 תהליך ההצפנה, מבנה 2 תהליך הפיענוח והם לא זהים. לכל אחד מחלקי המודל יש את המשמעות שלו, אבל כל מבנה משמעות כזה מורכב מאותם דברים; והם מסגרות של ידע, קשרי גומלין בתהליך ההפקה ומאפיינים טכנולוגיים. התוכן שיצוק לכל אחד מהמרכיבים האלה הוא שונה ולכן יש שני מבנה משמעות שונים.  המשמעות היא שתהליך ההצפנה ותהליך הפיענוח הם תהליכים עצמאיים ושקשורים אחד בשני. בתהליך ההצפנה נוצרת ההבניה של המשמעות המועדפת לתוך הטקסט. ובתהליך הפיענוח נוצרת הקריאה של הטקסט באופן אינדיבידואלי. תהליך הפענוח מניח שכל אחד מאתנו פונים אחד מהשנייה. ככל שהמוען והנמען יותר קרובים אחד לשני (בעלי אותן מאפיינים אישיים) חיים באותה סביבה, ככה יש יותר סיכוי שהמשמעות של המוען והפיענוח של הנמען יהיו דומים אחד לשני. כל התהליך הזה שהול מדבר עליו הוא תהליך של קשרי גומלין בין מפענח טקסט ותרבות, זוהי גישה פרשנית (גישה הרמנוייטית).
הול מתאר 4 שלבים בתהליך התקשורת:

  1. הפקה– המוען מפיק את התוכן ברמה הטכנית, מייצר אותו ומכין אותו לשידור.
  2. הפצה– השלב הזה מתחיל בהצפנה, כאשר המסר מוכן, המוען מצפין לתוכו ומקודד לתוכן משמעיות שונות. קיים אירוע או דמות שרוצים להראות בטקסט. איך המוען רוצה להפיץ את התוכן לנמענים. כל אירוע שמתרחש במציאות ומתורגם לטקסט חזותי או מילולי, תמיד יתרחש בו תהליך של קידוד, זהו מהלך שלא יכול להיות ניטראלי, כי המוען מכניס את עצמו לתו הטקסט. התהליך הזה כולל זוויות צילום בחירת המילים עריכת הטקסט, מה המוען ילבש ומה תהיה שפת הגוף שלו. לאחר שהמסר הוצפן הוא מופץ לקהל תוך כדי שהם נשענים על תפיסות העולם של המוענים.
  3. צריכה– זהו שלב ההתקבלות והפיענוח. כאשר הנמען צורך את הטקסט התקשורתי, הוא צריך לתת לטקסט פרשנות ומשמעות. ללא הפקה של משמעות לא מושלם תהליך הצריכה.
  4. שלב היצירה מחדש – שעתוק, שלב ההפצה מחדש של המשמעות של הנמען עם המשמעות שהוא נתן לתוכן.

אחד הכלים הכי משמעותיים שעיני הול זה השפה. השפה זהו כלי לא ניטראלי, הוא מכיל בתוכו משמעויות ואידיאולוגיות ולא תמיד קל לזהות אותם.

טבעון- יש משמעויות בשפה שנראות לנו כבר כל כך ברורות מאליהן כמו שסמי הכבאי הוא זכר. יש לפעמים הצפנה שכוללת בתוכה משמעויות אידיאולוגיות שהנראות לנו טבעיות ואז קשה לעלות עליהם. ולכן על פי הול השפה היא דבר שאיננו ניטראלי.

 

מבנה משמעות 2 -תהליך הפיענוח

הפיענוח של הקהל יכול להיות מ3 סוגים כך מציין רונן מרדכי גרין:

  1. פיענוח הגמוני- כשהנמען נחשף לטקסט והפרשנות שלו תואמת למשמעות שהוצפנה בתוך הטקסט.
  2. פיענוח דרך תהליך של מו”מ- פיענוח שכולל בתוכו גם קבלה מסוימת של המשמעות המועדפת ההגמונים וגם התנגדות לה. כלומר, זהו פיענוח שמשתמש במשמעות המועדפת שהוצפנה לתוך הטקסט, אבל שומר לעצמו את הזכות לפתוח את המשמעות למו”מ.
  3. פיענוח מתנגד אופוזיציוני- הכולל בתוכו את הפירוק של המסר שהוצפנה לטובת משגרת התייחסות חלופית. הנמען מתנגד לחלוטין למה שהוצפן במסר, ומצליח לתת משמעות אחרת משלו.

 

לפי הול מסר תמיד מיוצר כדי לשרת את כוונתו של המוען, אבל ברגע שהמסר מופץ הוא פתוח לאפשרויות אחרות.
לסיכון הול, בכל טקסט תקשורתי קיימים שני רגעים מעניינים, הרגע שהמוען מצפין את המסר והרגע שבו הקורא בא במגע עם המסר ומפענח אותו.

רונן מרדכי גרין – צריכת תרבות ותקשורת
5 (100%) 6 votes

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות