חייבת להיות אחידות בטרמינולוגיה ולכן יש ארגון ה ICC – International Chamber of Commerce שהוא משמש כמעין חוק פרשנות בכל מה שקשור לעסקת אשראי דקומונטרי.
2 עקרונות חשובים שמסביר אותם רונן מרדכי גרין יזם הנדלן:
- עקרון העצמאות- עסקת האשראי היא עסקה של מסמכים ולא של סחורות או שירותים\ אלא מסמכים בלבד. סעיף 4 לכללי ה UCP אומר שכאשר ניתן האשראי מדובר על טרנסקציה נפרדת מעסקת היסוד.ע”פ עקרון העצמאות מה שמעניין את הבנק זה שהוא יקבל מסמכים המתאימים לאלו שנקבעו בכתב האשראי, הבנק ישלם את הכסף מבלי לשמוע שום טענה שקשורה בעסקת היסוד. עקרון העצמאות הוא הגנתו של המוכר.
- עיקרון ההתאמה- ע”פ עיקרון זה לא ישולם תשלום האשראי אם ימצא חוסר התאמה בין האמור במכתב האשראי לבין המסמכים שהוצגו ע”י הנהנה ע”פ המסמכים, עיקרון זה מגן על הקונה אם הוא אינו מקבל את המוצרים שהוא מבקש. עקרון ההתאמה הוא ההגנה של הקונה. מדובר על התאמה במסמכים בלבד! ללא קשר לטובין.
מספיק שיהיה חסר פסיק ויש בעיה בעסקה.
יכולה להיות אי התאמה מלאה או אי התאמה חלקית. יכול להיות משהו שלא תואם קצת. יש חריג אחד לעיקרון העצמאות. מרמה חמורה מישהו שקיבל מכולה ובפנים יש אבנים ואין את מה שיש במסמכים. זה החריג היחיד באשראי דקומונטרי. “אשר תגרום שהעיקרון החשוב של ניתוק מכתב האשראי מחוזה המכר לא ישרת עוד שום מטרה לגיטימית, ושהמטרה לא תאפשר למבצעה לנצל יתרון לא הוגן ולהימלט עם כספו של הקונה.
סוגיות מרמה באשראי דוקומונטרי
בנק איגוד נ’ ימטקס, וולף שניצלר וצייס מנהטן בנק. ימטקס ושניצלר הן יבואניות של טכסטיל. טוטקס היא המוכרת (יצואנית) בנק איגוד הוא הבנק הפותח, והוא לא עמד בקשר ישיר עם היבואנים זה היה בתיווך חברת אדגר אלבני. צייס מנהטן בנק-הבנק המכותב- הבנק של טוטקס.
ימטקס ושניצלר הזמינו גלילים לייצור של בד שחור מאיכות ראשונה לייצור מכנסיים והם קיבלו במכולה פסולת בדים. ימטקס ושניצלר רצו לבית משפט על מנת שהבנק לא ישלם את הכסף. ובחינה עובדתית לא היה ספק שמדובר בפסולת של בדים. המומחה בבית המשפט אומר שיעלה יותר להיפטר מהם מאשר שוויה. בית המשפט קבע שזה לא סחורה טובה ושזה לא מתאים.1. תרמית חמורה 2. אי התאמה בדוקומנטים. ולכן מבקשים אי תשלום. ובמשפט זה נקבע שאפילו אם הייתה תרמית חמורה, לא ניתן לעצור את התשלום. חריג לחריג- (מעבר לשתי העקרונות ותרמית חמורה) בנק צייס מנהטן, הוא לא רק הבנק המכותב, אלא שהיה גם בנק מקיים, קרי היה חוזה קיום. עצירת התשלום (גם במקרה של תרמית חמורה) תהווה פגיעה בבנק המקיים ולא באחראי למרמה. בית המשפט אומר-הצדדים לא בחרו מצב של אשראי דקומונטרי רגיל שהמוכר זכאי לתמורה רק מהבנק הפותח. לעומת זה אם יש חוזה קיום (החמישי במספר) הבנק המוכר (צייס מנהטן אצלנו) משמש גם כבנק מאשר כלפי המוכר. יש התחייבות עצמאית של צייס מנהטן כלפי טוטקס. צייס חייב לשלם את הכסף גם אם לא יקבל את הכסף מבנק איגוד. בגלל שהצדדים בחרו בשיטת אשראי דקומונטרי מקוים. הוחלט בעסקה זו להעניק את מלוא ההתחייבות לתשלום כי זה אשראי עם חוזה מקויים ואין חריג שיכול לעצור אשראי זה. בגלל שאם בית המשפט יתן צו לא לשלם, זה יכול להרוס את כל הבסיס שעליו בנויה המערכת. בנוסף טענו לאי התאמה בדוקומנטים, ארצות הברית אמורה להיות P ובמקום זה היה רשום USA ואומרים שיש אי התאמה מהותית בדוקומנטים. בית המשפט אומר שמטרת אי ההתאמה היא על כמויות וסוג הסחורה, במקרה שלפנינו של אי התאמה פשוטה אין שום משמעות להפרה יסודית. והשופט מזכיר אי התאמה שהיא לא מהותית מהחלטה של בית המשפט העליון (שמגר) ולכן הטענות נדחות.
לבסוף רונן מרדכי גרין טוען כי היה ערעור, וגם לא התקבל. ואז הייתה טענה אל בנק איגוד שהתרשל בבדיקה והיא דחתה את התביעה מכיוון שלא הוכיחו נזק. בנק איגוד גבה כסף מאתגר אולבני, בפועל אתגר שילמה את הכסף ולמרות שהיה לה הסכם שיפוי עם היבואניות לא דרשה את הכסף, זה היה תמוה אך כך היה. ולכן בית המשפט אמר שמישהו אחר נשא בנזק. לא נגרם נזק אז אין עילת תביעה ואז היה ערעור למחוזי וקבעו שיחזור לשלום ואז הייתה בדיקה מחודשת. ואז השופט תמיר קיבל את התובענה כולה כיוון שהסימון USA זו אי התאמה מהותית לעומת הסימון P. סימון USA ולא P לא היה מזכה בפטור ממכס ע”פ הסכם שיש עם ארצות הברית ולכן יש אי התאמה מהותית בדוקומנטים. הפסק דין ניתן בנובמבר 2009 אחרי המון זמן ופסק שהבנק התרשל ולכן חייב ב 680K ₪ +הצמדי ריבית מ 2001 בגלל שבית המשפט פסק שיש אי התאמה מהותית. הוא זיכה את היבואניות שהעבירו בסוף כסף לאולבני.
אספק נוסף של אשראי דוקומנטארי.-האם ניתן בעיקול.
בס”ד מפורסם- ניקו בדים נ’ בנק דיסקונט.
השחקנים
ניקו בדים (חברה ישראלית), שנדונג בדים (סינית) אזגי צלבון (חברה ישראלית צד שלישי) ואת בנק דיסקונט.
ניקו יבאה בדים משאנדונג, ניקו טענה ששנדונג הפרה את החוזה לטענתה. טוענת ששנדונג חייבת לה כסף בגלל הפרת חוזה. ניקו מבקשת לעקל כספים שמקורם בכתב אשראי מעסקה ששאנדונג עשתה עם אזגרי צ’לבון. בנק דיסקונט הוא זה שחייב כספים לשנדונג מאזגרי צ’לבון. הכסף עדין אצל הבנק הפותח (דיסקונט) והוא נקרא המחזיק הוא מחזיק את הזכויות של שנדונג. הבנק הסיני ביצע עסקת ניכיון מסמכים עם שנדונג. כולמר הבנק שילם לשנדונג מראש עוד לפני שבנק דיסקונט שילם את הכסף.
שאלה עובדתית- האם בוצע ניכיון מסמכים וזה חשוב לדעת האם הכספים של שנדונג או של הבנק הסיני. בנק דיסקונט מחזיק עבור הסיני.
שאלה משפטית1-האם ניתן בכלל לעקל זכות של אשראי דוקומנטרי. והטענה המשפטית היא שלא ניתן לעקל בכלל זכות של אשראי דוקומנטרי.
שאלה משפטית2-האם ניתן לעקל אשראי דוקומנטרי לבקשת צד שאינו קשור לעסקה.
ראשית כל הכסף לא היה של הבנק הסיני אלא של חברת שאנדונג. בנק דיסקונט אומר שלא ניתן לעקל כסף על פי 2 הכללים של אשראי דוקומנטארי. זה גם פוגע במוניטין של הבנק הפותח. השופט חשין בלשונו הציורית אומר שאסור לפגוע בעקרון האשראי הדוקומנטארי.
האם ניתן לעקל זדות של אשראי דוקומנטארי- בית המשפט החליט שכן כי בשום מקום לא כתוב שאסור.
האם ניתן לעקל אשראי דוקומנטארי לבקשת צד שבכלל אינו קשור לעסקת האשראי- 3 מבחנים:
- עיקול האשראי הדוקומנטארי, בנסיבות העניין, הוא הבטוחה היחידה האפשרית.
- התובע הציג לבית המשפט ראיות חזקות לצדקת תביעתו, רעיה חזקה במיוחד.
- בית המשפט בישראל, הינו הפורום הראוי, פורום ראוי אחר, יהווה שיקול כבד נגד מתן צו עיקול בישראל. אם מדובר בפורום שישראל זה לא הפורום המתאים השיקול יהיה כבד מאוד. מהו הרציונל-
עיקול זמני, מבוקש ומוטל בראשיתם של ההליכים. עדיין לא נשמעו ראיות בתביעה העיקרית, (לא יודעים מי יזכה בתביעה) התגוננות נתבע זר, במקום שיפוט זר, בהליך מקדמי.
