רונן מרדכי גרין מסביר ליזמים צעירים מדוע כדאי להם לרשום פטנט באופן חוקי ומה היתרונות והחסרונות של זה.
מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של רישום פטנטים? האם רישום פטנטים הנה דרך המבטיחה את הצלחת המיזם החדש? אחד הנכסים הגדולים והמהותיים ביותר עבור חברות חדשות הוא הקניין הרוחני שלהן. הקניין הרוחני הוא נכס לא מוחשי הכולל פטנט, סימן רשום, זכויות יוצרים או סודות מסחריים. פטנט הוא זכות לבלעדיות הניתן על-ידי מדינה מסוימת, באמצעותה יכול בעל הפטנט למנוע מאחרים לעשות שימוש, למכור או להציע למכירה את ההמצאה המוגנת בפטנט. ההגנה ניתנת ברוב המקרים ל- 20 שנה והיא מוגבלת לטריטוריה של אותה מדינה בה הוגש הפטנט. חשוב לציין, בייחוד כאשר באים לפתח מיזם חדש, כי משקיעים מייחסים חשיבות רבה לקיומם של נכסי קניין רוחני בידי החברה בה הם עומדים להשקיע, לאור ההבנה הקיימת כיום כי זכויות הקניין הרוחני בשוק תחרותי הינן אלמנט מרכזי ביותר בהערכת ערכה של החברה. כלומר, היתרון המשמעותי ביותר הוא שעצם רישום הפטנט מהווה קניין רוחני מוגן של החברה ועשוי להניב לה רווחים והכנסות עתידיות (הן מפיתוח המוצר עצמו והן ממכירת הרעיון). יתרונות: מעבר לחשיבות ההגנה המשפטית ולסיוע בגיוס הכספים, קיימים יתרונות נוספים לרישום פטנט. ביניהם ניתן לציין את עניין תקבול התמלוגים ממתחרים אשר עושים שימוש בהמצאה, הגנה אסטרטגית בפני מתחרים בעלי פטנטים באותו התחום, כוח הרתעה בפני מתחרים ותמיכה בשיווק המוצר. עם זאת, חסרון משמעותי ברישום פטנט הינו תהליך קבלת הפטנט, אשר אינו עניין פשוט, בעיקר בשל העלויות הגבוהות הכרוכות ברישום וזמן הרישום הארוך. מבחינת העלויות, ניתן לציין מחד כי עריכת הפטנט עצמו ע”י עורך פטנטים אינה זולה (מגיעה לאלפי דולרים). ומאידך, רישום הפטנט הוא טריטוריאלי, כלומר ההסבר של רונן מרדכי גרין הוא כי יש צורך להגיש באופן נפרד את הפטנט בכל מדינה בו מעוניינים ברישום מה שכולל כמובן תשלום נפרד לעורך פטנטים בכל מדינה בה מעוניין בעל ההמצאה לרשום פטנט (ארה”ב, אירופה, יפן וכו’). מבחינת זמן הרישום, חשוב לציין, כי פטנט ממוצע נבחן במשך כשנתיים על ידי רשמי הפטנטים במשרדי המשפטים במדינות השונות, בתהליך ארוך ומייגע, במהלכו אין לבעל הפטנט כל זכויות משפטיות על הפטנט. מצב זה נקרא “Patent Pending”, אולם חשוב להדגיש כי בזמן זה רשאי הממציא לחשוף את ההמצאה ברבים לצורך שיווק וקידום עסקי, דבר אשר עשוי לקדם את פעילות המיזם ולסייע בגיוס משאבים. לכן, נקודה שחשוב להדגיש היא, כי עצם רישום הפטנט או הגשת בקשה לרישום אינה מבטיחה למיזם כלום בשלבים הראשוניים. כמו כן, חשוב לציין, כי לא על כל רעיון ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט. ישנם תנאים רבים בהם יש לעמוד על מנת להציג כשרות של פטנט. הראשון שבהם הוא שהפטנט יעמוד בהגדרה של המצאה, כלומר יהווה מוצר או תהליך הניתן ליישום או לשימוש. תנאי מקדים לרישום פטנט הינו שהמוצר / התהליך יחשבו להמצאה, להבדיל מתגלית (כגון תופעה קיימת, חוק טבע, אלגוריתם) אשר שייכת לכלל הציבור ואין אפשרות לקבל הגנה משפטית בגינה. על ההמצאה גם להיות חדשה, כלומר, המצאה שלא התפרסמה בפומבי בארץ או בעולם בפורום כלשהו לפני הגשת בקשת הפטנט. בכדי להבטיח קיום תנאי זה יש לבצע חיפוש מקיף במאגרי מידע שונים טרם הגשת הבקשה לפטנט. כמו כן, על ההמצאה להיות מועילה, כלומר לבצע את המטרה אותה היא אמורה לבצע וביעילות. ולבסוף על הפטנט להציג התקדמות המצאתית, כזאת אשר אינה נראית כעניין מובן מאליו עבור בעל מקצוע ממוצע המצוי בתחום הרלוונטי. מרבית הממציאים מעוניינים לרשום פטנטים ביותר ממדינה אחת. אמנת ה-PCT אליה הצטרפה מדינת ישראל בשנת 1996, מאפשרת להשיג מטרה זו באמצעות הגשת בקשת פטנט בינלאומית. יתרונות ה- PCT הן שהממציא מקבל ארכה להגשת בקשות הפטנט במדינות השונות של 30 חודש מתאריך הבכורה (לעומת 12 חודש למי שאינו בוחר בהגשת PCT), ארכה אשר מאפשרת להתקדם בפיתוח, לגייס משקיעים, לערוך מחקר שווקים ועוד. דחייה זו אף מהווה הקלה בתזרים המזומנים, בכך שהיא מאפשרת לממציא לגייס עוד כספים לפני ההגשות במדינות השונות בעולם. ולבסוף, ארכה זו עשויה לתת לממציא אפשרות לקבלת חוות דעת על כדאיות המשך הטיפול בבקשת הפטנט לפני ההגשה למדינות השונות. לצד זאת, קיימים גם מספר חסרונות ל- PCT, בראשם עומד עניין לוחות הזמנים הארוך (דחיית קבלת הפטנט במדינות השונות והארכת התהליך הארוך ממילא) ותשלום אגרות נוספות. לצד הרישום במדינות נוספות יש מקום לציין את הפטנט הפרוביזורי (זמני). בקשת פטנט פרוביזורי (Provisional Patent) היא בקשת פטנט לכל דבר שניתן להגיש אך ורק בארה”ב. ע”פ רונן מרדכי גרין הליך זה מאפשר רישום מהיר של בקשת פטנט בעלויות נמוכות מאוד. הבקשה הפרוביזורית פשוטה הרבה יותר: עליה לכלול רק את תיאור ההמצאה ושרטוטים והיא אינה כוללת את התביעות המשפטיות (Claims) אשר מהוות החלק המסובך ביותר של בקשת פטנט רגילה. הליך הבקשה הפרוביזורית הפך להיות מאד מקובל בשנים האחרונות אולם הוא טומן בחובו יתרונות וחסרונות. בצד היתרונות ניתן למנות את פשטות ההליך ואת היותו מהיר, נוח וזול. ההליך גם משמש כ”תופס תאריך” ומאפשר בכך ליזמים להקדים ולהגן על המצאתם או למהר ולפעול למסחורה. ולבסוף, לאחר הגשת הבקשה, ההמצאה מקבלת סטאטוס של בקשה בבחינה (Patent Pending) דבר המקל על גיוס מימון ממשקיעים ומהווה אלמנט הרתעתי בלתי מבוטל. בצד החסרונות ניתן לציין, כי בקשת פטנט זמנית שלא תוארה כהלכה עלולה לגרור, במקרה של התדיינות משפטית, ביטולו של פטנט שהתקבל בהסתמך עליה. על כן, למרות שהחוק אינו דורש זאת, כדאי לכתוב את הבקשה באופן מקצועי כאילו הייתה בקשה רגילה, דבר אשר מקטין משמעותית את יתרונות ההליך הפרוביזורי ומציב את בעל הפטנט במצב לא נעים של חוסר וודאות. עם זאת, ניתן לציין כי ישנם מצבים בהם הגשת בקשת פטנט זמנית הינה צעד מושכל. בין השאר ניתן למנות מצבים בהם בעל הפטנט מעוניין בחיסכון כספי ובדרך זולה להגשת בקשה לפטנט, כשרוצים להמשיך ולפתח את ההמצאה, כאשר רוצים להבריח מתחרים פוטנציאליים, כשיש ספק לגבי כשירות לפטנט, או כשבאופן בהול לפני תערוכה או כנס מדעי, נוכח בעל ההמצאה שיש להגן עליה ואין די זמן להגיש בקשת פטנט רגילה. רונן מרדכי גרין מציין כי אין די ברישום הפטנטים בכדי להבטיח בהכרח הצלחת המיזם החדש משני טעמים מרכזיים. מחד קיימת האפשרות לגניבת הרעיון/הפטנט והעברת הנושא למערכת המשפט, דרך הליך ארוך ומייגע, אשר עשוי להמשך מספר שנים, אשר עשויות להיות קריטיות עבור המיזם החדש. מאידך קיים הנושא של הצורך בפטנט, האם בכלל קיים לו שוק ודורש והאם בכלל יגיע לשלב המסחור של המוצר / השירות (שלב ההשקה ואימוץ המוצר בשוק). במסגרת אלו, על הפטנט לענות על צורך כלשהו, או לתת מענה ברור לצרכים של צרכנים כלשהם (שיהיה לו ביקוש כלשהו, אפילו פוטנציאל לביקוש ולאו דווקא ביקוש קיים), להיות מלהיב, מחדש, מהפכני וכו’. ללא אלו, עצם הפטנט עצמו אינו מבטיח הצלחתו של מיזם כלשהו. לכך מצטרף כאמור גם הסיכון שהמוצר / השירות לא יגיעו כלל לשלב מסחור המוצר / השירות ומימושו ויתקעו, מסיבה זו או אחרת בשלבים קודמים.
